שוק המיונז העולמי עובר תקופה של התפתחות משמעותית ודינמית, הרבה מעבר לתפקידו המסורתי כתוספת פשוטה לארוחה. המניע המרכזי לשינוי זה הוא האימוץ הנרחב של המוצר בתעשיית המזון, הניזון מעלייה בביקוש הצרכני הן ליתרונות בריאותיים והן לחדשנות בטעמים. הצרכנים נעשים מודעים יותר לערך התזונתי של המזון שלהם, ויצרני המיונז מגיבים על ידי העשרת מוצריהם ברכיבים מועילים כגון אומגה-3 וויטמין E, הידועים כתומכים בבריאות הלב. מיקוד זה בהוספת יתרונות פונקציונליים הופך את המיונז מפינוק

עתיר קלוריות לבחירה מודעת יותר לבריאות.

מניע מרכזי נוסף הוא העלייה בדיאטות חלופיות ובתזונה מבוססת צמחים. פיתוח מיונז ללא ביצים או טבעוני – העשוי ממרכיבים כמו חרדל, לימון ושום – פתח פלח שוק חדש לגמרי. חדשנות זו פונה הן לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של טבעונים וצמחונים והן לאנשים הסובלים מאלרגיה לביצים, ובכך הופכת את המיונז לנגיש וכוללני יותר. מגמה זו מתחזקת גם הודות לביקוש הגובר לארוחות מוכנות (RTE), שבהן המיונז מהווה מרכיב חיוני בטעם

ובמרקם.

השוק מתעורר מחדש גם…

בבוקר שאחרי מפגש משמעותי אני תמיד חושבת לעצמי, מה נשאר איתי ? אני עושה סוג של רפלקציה (שהיא הצד הטוב והעוטף של ביקורת עצמית) . מהמפגש שלנו אתמול נשארו איתי כמה דברים.

1. פגשתי את עצמי אותנטית, הרגשתי שלמרות שזה מפגש ראשון הצלחתי להיות מאד טבעית, מאד אני. וזה מאד חשוב לי.

2. שמתי לב להנגדויות שעולות בתוך סיישן כזה...כאילו שמעתי בראש שלי חלק מהמחשבות שלכן, אולי באיזה חלק "מה אני צריכה את זה" "זה חופר" אני רוצה בכלל להקשיב לזה" " זה מעניין אותי ?" " זה יתן לי משהו ?" "הנה זה מעיר בי משהו..." וזכרתי שזה טבעי, ושזה חלק מהמסע בתוך קבוצה - כל קבוצה, וקיוויתי שלא משנה מי זו תהיה שהמחשבה הזו שלה עכשיו, אני מקוה שהיא תמצא את הכוח שחזק מהמחשבה הזו ותדע להשאר כדי לקחת לה את מה שיש למפגש לתת לה.

3. קיבלתי את המשפט הזה שאמרה דגנית - אולי עכשיו זה הכי חזק שלי ואני…

זהו פוסט ניסיון.... מישהי כאן בנינו ניהלה בעבר פורום?

כזו אני קופצת למים ואז לאט או מהר לומדת לשחות. שמעו אין לי שיפוטיות על עצמי אם לפעמים לא הולך, אז אני פשוט עוצרת , נושמת , צפה קצת על הגב, מעכלת וממשיכה קדימה.

אז מה אני רוצה? אני רוצה שכולנו נלמד זו מזו , נעניק כוחות, נחלוק כאב, שמחה, עצב. נשאל שאלות ונאפשר לעצמנו להיתמך על ידי הקבוצה ולתמוך בחברותינו.

היום חברה שאלה אותי אם אני לא מפחדת לעשות את הדבר הגדול הזה, להשיט ספינה כזו, האם אני לא מפחדת להיכשל, לדשדש, ליפול - עניתי לה שברורררררררררררר !!!!!!

יש בי לחישה של פחד , אבל למדתי לעבוד עם הפחד, הוא לא מנהל אותי, אשמח ללמד גם אתכן לא לעצור כשפוחדים.

מענין אותי מה אני אלמד מכן, כל אישה עולם ומלואו, כמה שלימדתי , תמכתי והדרכתי נשים כמטפלת מנוסה , תמיד תמיד גם למדתי מהמטופלות שלי.